מה בין איפור להקשבה?

כשהחלמתי מסרטן ידעתי שאני הולכת לעבוד עם צבע. האהבה הגדולה שלי היתה תמיד  לצבע, אך תמיד בבועה הפרטית שלי  - ציירתי, צבעתי קירות, צבעתי רהיטים וכיו"ב. עד למחלה הייתי מעצבת גרפית ומשהחלמתי החלטתי שאשתמש בצבע אך אקח אותו למקום אחר. במהלך המחלה ראיתי מה צבע עושה לפניי. כל פעם שהתאפרתי הרגשתי איך אני עוזרת לעצמי להיראות בריאה ולהרגיש טוב יותר. כל פעם שהתאפרתי הבנתי שאני צובעת את ה"סרטן" בצבעים, לא נותנת לו להשאיר את פניי עירומות, חסרות צבע, עם עיניים נפוחות, אלא מכניסה צבע לחיי וללחיי.  הבנתי שיש לי כלי שעוזר לי להתגבר ולהישאר מאמינה בחיים האלה!

מששבתי להיות בריאה, הפכתי למאפרת. איפרתי לחתונות, נתתי סדנאות ויום אחד החלטתי שאני חוזרת "לבונקר" ממנו יצאתי. גמלתי בנפשי ללכת ולפגוש *מבריאות סרטן אחרות, לאפר אותן ולחבק אותן בצבע. הגעתי לבי"ח והתחלתי את מלאכתי בחדר הסמוך לחדר הטיפולים הייתי נחושה בדעתי לשמח אותן. אמרתי לעצמי: אם האיפור עזר לי לבטח יעזור גם להן. אך כשהגעתי לחדר, כמעט ולא היו נשים שרצו להתאפר. החלטתי להיכנס עם מזוודת האיפור שלי לחדר הטיפולים ולחבק את המבריאות בצבע תוך כדי טיפול. משנכנסתי לחדר הטיפולים כולי חדורת אמונה שאני הולכת לצבוע למבריאות את היום גם שם נתקלתי בהתנגדות מחלק מהמבריאות. התיישבתי, התבוננתי והתחלתי להקשיב....

אז גיליתי שמבריאה אחת רצתה להתאפר, וזו השנייה רצתה לשמוע על מוצרים שקיימים בשוק, והשלישית רצתה לשתוק והרביעית –לספר את סיפור מחלתה וחמישית בכלל חפצה לשמוע את סיפורי. וככל שהקשבתי הבנתי כמה איפור יכול לכסות אך כמה יכול לגלות. המבריאות לימדו אותי מהי הקשבה.  הקשבה אמיתית אינה עוסקת במה שיש לך לתת, הקשבה אמיתית היא זו שפונה לאדם מולך ועונה על מה הוא רוצה לקבל. המבריאות המקסימות שלי גילו בפניי את מה שכל הזמן היה בתוכי, גילו לי שלא מספיק לפעול מתוך סימפטיה לאחר, אלא המפתח לנפשו של האחר היא אמפטיה.

וכשהתחברתי להקשבה הפנימית החלו לקרות ניסים.  בפעמים הבאות שהגעתי לביה"ח יותר ויותר נשים ביקשו להתאפר יותר ויותר נשים רצו לשתף אותי בסיפורן האישי. הבנתי שאני לא סתם מאפרת אלא נותנת תמיכה רגשית באמצעות איפור וצבע .לא פעם אני משחזרת פנים שהשתנו ללא היכר, אך האיפור הוא קודם כל כלי, כלי לדיאלוגים פנימיים.  דיאלוגים שבעיניי מלאים בתובנות מדהימות שאני והמבריאות חולקות אחת עם השניה. דיאלוגים כנים ואמיתיים שיוצאים מהלב  ומגיעים ללב...

היום כשאני מאפרת כלה, או מעבירה סדנא השאלה הראשונה שאני שואלת: מה הצבע שלך? איזה צבע את אוהבת?  איפור בשבילי הוא הרבה מעבר "למה שהולך" או ל"טרנד אופנתי" איפור בשבילי הוא "צבע פנימי" הוא תדר שמוביל לדיאלוג – דיאלוג בצבע.
*אני קוראת בשם מבריאות סרטן לכלל החולות בסרטן בגלל אמונתי הענקית  שביכולתנו להבריא את עצמנו.    
השם מבריאה מורה על תהליך- אני בדרך להבריא, לעומת חולה שזהו בעצם מצב סטטי.

 

עוצב ע"י כתום,  נבנה ע"י Netmission