אודות

סיפור עשייתי כיום הוא סיפור של אמונה. אמונה פנימית חזקה מאוד בכוחו של
הצבע להחיות ולרפא.
בשנת 2002, חצי שנה לאחר לידת בתי, התגלה אצלי סרטן בבלוטת המגן. הגילוי
היה פתאומי, מפתיע והעמיד אותי במצב של פחד וחוסר אונים ועם זאת אמונה
ענקית שאני אצליח לשוב ולהיות בריאה.

חלקכם בוודאי מזדהים עם ההרגשה של אישה צעירה, תוססת ומלאת חיים שעומדת
מול המראה ולא מזהה את מי שהייתה לפני כן...
צבע העור שלי השתנה, העיניים הפכו להיות נפוחות, ממש לא אותה אחת שהייתה
לפני המחלה.
כמה אומץ הייתי צריכה כדי להשיב לעצמי את האור לפניי באמצעות האיפור והצבע.

השינוי שהצבע גרם למראה שלי השפיע על הרגשתי ומצב רוחי והוביל אותי למעגל
הנעה חיובי: הצבע שיפר את מצב הרוח שלי וכשחשתי שהדבר משפר את הרגשתי שבתי והשתמשתי באיפור ובצבע כל יום מחדש. מבקשת שוב ושוב לזהות את אותה אישה מלאת חיים בתוך המראה. הצבע עזר לי לראות
 את עצמי במראה ולא את הסרטן.

הבנתי שהטיפול במראה החיצוני שלי הוא למעשה טיפול בעצמי.
בכל פעם שאיפרתי את עצמי נראיתי טוב יותר, הרגשתי השתפרה ושיפור זה חולל פלאים בגופי. עתה הייתי מסוגלת לטפל בכאב
יותר ביעילות וגם מפלס החרדה והדיכאון ירד. הייתי פנויה להשיב לעצמי את החיים בכל דרך אפשרית.
האיפור והצבע הפכו בעבורי לכלי לחיבור ולתקשורת מחודשת עם עצמי. הם היו לי ככלי לדמיון מודרך שעזר לי להפיח את ניצוץ התקווה. הבנתי שצבע זה תדר של חיים והאיפור הוא בבחינת "מסיכת החייאה".

וכששבתי להיות בריאה גמלתי בנפשי לשמח נשים אחרות באמצעות כוחו של הצבע. סיימתי את לימודי האיפור בבית הספר לאיפור "איל מקיאג'", המשך ישיר ללימודי האומנות שלמדתי במדרשה לאומנות ברמה"ש ולעיסוקי לפני המחלה כמעצבת גרפית והפכתי להיות מאפרת. התחלתי לאפר לאירועים ולערוך סדנאות איפור וערבי נשים.
בד בבד נהגתי לאפר חולות סרטן במחלקות אונקולוגיות, שם מצאתי את ייעודי.

כיום אני מאפרת נשים בריאות ולצידן נשים חולות סרטן.
אני מאפרת לאירועים ובה במידה אני מאפרת בתוך מחלקות אונקולוגיות בבית החולים נשים חולות, נותנת סדנאות אישיות והרצאות קבוצתיות לנשים בריאות ובמקביל מנחה קבוצות של חולות סרטן כיצד להשתמש באיפור ובצבע ככלי לריפויי בתהליך ההתמודדות עם המחלה. אני מאמינה גדולה בכוחו של הצבע לרפא ולחבר בין כולנו כי לצבע שפה אוניברסאלית – נרצה או לא נרצה, כולנו מגיבים אליו.
אני יודעת ובטוחה שיום יבוא והצבע יוכר באופן רשמי כאחד הכלים המשמעותיים לריפויי.
היום, ברור לי לגמרי, איננו חסינים, אך גם הסרטן איננו חייב לגזול איתנו את הערכתנו העצמית, את ביטחוננו ואת יופיינו- עם רבות מתופעות  הלוואי (שינוי צבע עור, נפיחות עיניים, נשירת ריסים וגבות וכו') ניתן ואפשר להתמודד.
 

אני אמא לבן ולנעה, נשמות גדולות בגופים קטנים שנתנו לי את הכוח לשוב להיות בריאה...

עוצב ע"י כתום,  נבנה ע"י Netmission